קול אבא יודע- הספר

מאחורי הספר

כל אבא לילד או ילדה או כל גבר שמעריך שיום יבוא והוא יהפוך אבא או שהוא בכלל כבר אבא והוא לא יודע את זה, עדיף שיקדים ויקרא דברים בראשית דרכו.

הרי אם אדם צריך לקום ב-7:00 בבוקר, זה ברור שלא ישים את השעון המעורר ל-7:00 בבוקר, ולכן אני ממליץ בחום שיראה בספר הזה שעון מעורר לחיים שלו. אגב, אפשר לראות בו גם נודניק ולקרוא כמה פעמים לפני שעת הכושר.

זה לא מזיק, ואפילו להפך- מזיק, זה לא!

המתנה הכי טובה שגבר יכול לקבל סמוך ללידה היא הספר, קודם הספר ואז הילד.

ספר כמו זה הוא ההכנה המנטלית המדויקת ביותר להתמודדות עם התקופה הכי מאתגרת בחייכם.

זה הולך להיות קשה, לפעמים לא יהיה לכם כוח, ואני לא מדבר על הילד אלא על הספר, זו הולכת להיות קריאת תחת, תתכוננו. הפעם אני כן מדבר על הילד, תעקבו. מי שמתעפץ שיעמוד.

"קול אבא יודע" נכתב בהשראת סיפורים אישיים וחוויות אישיות, ומציג בצורה הומוריסטית ושנונה את תחילת דרכו של הורה צעיר, שחייו משתנים ברגע שמגיע/ה לעולם התינוק או התינוקת.

טעימה מהספר

שלושה חלקי פרקים מהספר,

שתבינו למה אתם צריכים אותו גם אצלכם

פרק 4: "ראש בקיר"

תקופה שלמה הערצתי את מור על אורך הרוח ועל הסבלנות אבל בו בזמן כעסתי עליה.
לא יכול להיות. לא יקום הילד שלא יישן יותר מחצי שעה רצוף. לא אצלי בבית.
זה טמטם לי את המוח והביא אותי להאמין שאני חייב לפעול כסובייטי ולגרום לו ללמוד לישון לבד…

פרק 3 : ״חצי שינה ראשונה״

הרגע הזה אחרי שאתה משקיע כ"כ הרבה אנרגיה כדי להרדים את התינוק, 40 דקות מתהלך ומתנדנד, קופץ על כדור וכבר אין לך אוויר בריאות מלייצר לו רעש לבן ולעשות ״שוששש, שוששש״ ובשנייה שאתה מניח אותו בעריסה הוא מתעורר; יכול לשבור אותך לחתיכות.

בטח כשזה בא באמצע הלילה. פשוט בד (bed) קארמה.

פרק 14 : ״חינוך בלתי פורמלי״

מבית שיש בו רק מכונית אחת, בה מור ואנוכי מתחלקים וכמובן, קובעים סידור שבוע מראש לפי תעדוף משימות מסודר, הפכנו ביומולדת שנתיים של מעין למגרש כלי תחבורה שלא מבייש את הסניף של אוטו סנטר בצפון.
שני אופנועים, משאיות כמו זבל, שופלים, טרקטורים, טרקטורונים ומכוניות ספורט…

אודות ותודות

אהלן אהלן!

אני אריאל משה – נשוי למור, אבא למעין ועומר, ותושב מושב שבי ציון שבצפון הארץ.

במהלך השנים האחרונות התאהבתי בעולם הכתיבה והקופירייטינג.
הספקתי לכתוב, לערוך ולהנחות מעל 100 חופות וטקסי חתונה מכל סוג, לכתוב תסריטים, סרטי תדמית לחברות, ואפילו מערכונים לתוכניות סאטירה.

הכתיבה, ובמיוחד כתיבת הומור, היא חלק בלתי נפרד מחיי – והיא מלווה אותי בכל יום מחדש.

כתיבת הספר הייתה עבורי תהליך טבעי – דרך לבטא את התחושות, הרגשות והסיפורים שחווים הורים צעירים בתחילת דרכם.

תודות מיוחדות:
אני רוצה להודות למשפחתי האהובה, שתמכה ואפשרה לי להגשים את החלום הזה,

ולכל אנשי המקצוע המוכשרים שליוו אותי לאורך הדרך.

ותודה ענקית לכם – הקוראים והקוראות – על הבעת העניין, החיוך והפרגון.

מאחל לכם קריאה נעימה ( :

פרק 4: ״ראש בקיר״

תקופה שלמה הערצתי את מור על אורך הרוח ועל הסבלנות אבל בו בזמן כעסתי עליה.
לא יכול להיות. לא יקום הילד שלא יישן יותר מחצי שעה רצוף. לא אצלי בבית.
זה טמטם לי את המוח והביא אותי להאמין שאני חייב לפעול כסובייטי ולגרום לו ללמוד לישון לבד.

במזל, בדיעבד, אחרי דקה ו-45 שניות בהן מעין צרח בחדר, מור נכנסה אליו, עטפה אותו וחיבקה. היא לחשה לו שהיא איתו ואין מה לדאוג.
את הטקסט הוא לא הבין מילה במילה אבל את הסאבטקסט הוא קלט יופי יופי והבין שאימא בסך הכול אמרה לו שהיא אדם טוב יותר מאבא שלו.
כעבור 3 דקות בלבד היא יצאה מהחדר, ראתה אותי באפיסת כוחות על הספה, עושה את ההפך ממה שתכננתי ביום הזה: ניגשה אליי, עטפה אותי וחיבקה וכמובן לחשה לי שהיא איתי ואין לי מה לדאוג.
״זה בסך הכול היה התקף,״ היא אמרה – ״אתה לא סובייטי."
"יש מרק חרירה במקרר, קום תאכל, זה יחזיר לך את הטעם לחיים."

פרק 3 : ״חצי שינה ראשונה״

הרגע הזה אחרי שאתה משקיע כ"כ הרבה אנרגיה כדי להרדים את התינוק, 40 דקות מתהלך ומתנדנד, קופץ על כדור וכבר אין לך אוויר בריאות מלייצר לו רעש לבן ולעשות ״שוששש, שוששש״ ובשנייה שאתה מניח אותו בעריסה הוא מתעורר; יכול לשבור אותך לחתיכות.

בטח כשזה בא באמצע הלילה. פשוט בד (bed) קארמה.
התסכול מגיע כשהציפייה לא תואמת למציאות.

בתיאוריה או בספרות המקצועית, בשלב הזה של החיים, היצור פשוט אמור לישון ולאכול, לישון ולאכול, ואם הוא רוצה לגוון אז הוא יכול לאכול ואז לישון… עד שאשתו מעירה אותו למשימת איכות שקשורה לתינוק.״

פרק 14 : ״חינוך בלתי פורמלי״

מבית שיש בו רק מכונית אחת, בה מור ואנוכי מתחלקים וכמובן, קובעים סידור שבוע מראש לפי תעדוף משימות מסודר, הפכנו ביומולדת שנתיים של מעין למגרש כלי תחבורה שלא מבייש את הסניף של אוטו סנטר בצפון.
שני אופנועים, משאיות כמו זבל, שופלים, טרקטורים, טרקטורונים ומכוניות ספורט…
מה אני אמור להגיד למס הכנסה, שבדיוק שלחו לי טופס הצהרת הון? 
לך תסביר להם שיש לך רק רשיון בי (B) ואתה לא מוסמך בכלל לנסוע על כל הכלים הכבדים האלו.
את מעין זה בלבל, ראו לו את זה בעיניים והרגישו לו את זה בשפת הגוף.
לפני יומולדת שנתיים הוא היה ילד של כדור אחד, מוצץ, ספר ובקבוק. אחרי יום ההולדת, בן לילה התהילה הזאת של גיל שנתיים הפכה אותו לרוק סטאר. בימים הוא היה נעלם ובלילות פתאום מרגיש צורך להוציא הכול, לצרוח ולהשתולל. שלא נדבר על זה שכדורים כבר לא ריגשו אותו, גם כשהעלינו מינונים.
ביומולדת הבא של מעין, בגיל שנתיים וחודש (ככה זה נכד ראשון, כל חודש זה יומולדת) הוא כבר קיבל אופני איזון, כדי שיוכל לפחות לאזן בין החיים הפשוטים לפני התהילה למציאות הנוכחית בה הוא חיי חיים של זמר.
שם לימדתי אותו שהחיים הם כמו אופניים – אם קשה לנו סימן ש… צריך להוריד הילוך.